כישרון זה רק ההתחלה - איך בונים אופי מנצח

כשראיתי את מאמנת קבוצת כדורסל הנשים של UCLA, קורי קלוז, מתראיינת אחרי הזכייה באליפות המכללות, זה לא נראה כמו שמחה מתפרצת.

זה נראה כמו הקלה של מישהי שסחבה דרך ארוכה – 15 שנה היא חיכתה לרגע הזה.

לאורך כל העונה המטורפת של קבוצתה, קלוז חזרה על משפט אחד. משפט שלא קשור לכישרון, אבל הוא הדבר שקבע בסוף כמה רחוק הן הגיעו.

קבלו ישירות טיפים וכלים שישדרגו את הביצועים שלכם

קצת רקע: לפני שנה, קבוצת כדורסל הנשים של UCLA הפסידה בפיינל-פור. במקום לרכך את המכה, מאמנת הקבוצה קורי קלוז בחרה בכנות כואבת. היא הסתכלה לשחקניות בעיניים ואמרה: "הן פשוט פירקו אותנו. אנחנו חייבות ללמוד מזה ולהיות טובות יותר".

בלי הסברים. פשוט כנות.

היא לקחה את ההפסד כדאטה ולא ככתב אישום,

ולאורך כל העונה הזאת חזרה על משפט אחד: כישרון הוא הרצפה שלנו. האופי שלנו יכריע את התקרה.

התוצאה היתה: 31 ניצחונות ברצף ומאזן עונתי של 37–1.

לא כי לשחקניות היה פתאום יותר כישרון, אלא כי הן הפסיקו להישען רק עליו.

המלכודת: כשכישרון הופך למשקולת

רוב הספורטאים לא נתקעים בגלל חוסר כישרון, אלא בגלל תלות בו. כשהכישרון עובד – הכל זורם. אבל ברגע שהתחושה הטובה נעלמת, הם "קופאים" ומחכים שהיא תחזור.

תלות בכישרון יוצרת תלות בהרגשה. אבל שחקנים עם אופי לא מחכים להרגיש טוב כדי לפעול נכון.

וזה לא משהו שבהכרח נולדים איתו, גדי.

כששומעים את השחקניות של UCLA  מדברות על העבודה שהן עשו במהלך העונה,מבינים שאופי הוא שריר. משהו שנבנה באימונים — בדיוק כמו הג'אמפ-שוט.

זה הפרוטוקול שמאפשר לכם לבצע ריסט (Reset) תוך שלוש שניות ולחזור למשחק, במקום להיגרר לכדור שלג של ייאוש.

זה הלב שמאפשר להמשיך לעודד בפיגור וליפול על כדורים בלי קשר לתוצאה על הלוח.

הרבה ספורטאים חושבים שעוד 500 זריקות יפתרו את בעיית הביטחון.ברור ששיפור הקליעה זה חשוב, אבל אין שום טכניקה פיזית שיכולה לפצות על קריסה מנטלית ברגע האמת.

הורים – כאן נבנה "הלב" של הספורטאי

האופי של הספורטאי שלכם נבנה לא רק במגרש, אלא גם בפרטים ה"משעממים" בבית, כמו - מילוי בקבוק המים, יציאה בזמן, לקיחת אחריות על הציוד.

זה לא נימוס – זה חיווט מנטלי.

בכל פעם שאתם “עוזרים” במקום שהוא ייקח אחריות, אתם אולי חוסכים לו (בואו נודה על האמת, גם לכם) תסכול רגעי – אבל מונעים ממנו לבנות את השריר שהוא יצטרך ברגעי לחץ.

ספורטאי שמתרגל שמישהו אחר מסדר לו את הדברים, יחפש תשובה מהיציע במקום תשובה מבפנים ברגע שיטעה על המגרש.

כן, לפעמים זה אומר שהוא ישכח.יאחר. יתבאס.

שיתמודד!

התפקיד שלכם הוא לא להציל - אלא ללוות.

לתת מקום לתסכול,לתווך את ההשלכות,אבל לא לקחת ממנו את האחריות והתושייה.

הכישלונות הקטנים האלו, בסביבה בטוחה, הם מה שבונה אופי אמיתי.

האופי הוא ה"סיגנל" שלכם לסביבה

ספורטאים רבים טועים לחשוב שהתסכול שלהם שייך רק להם.

אבל ברגע שעליתם למגרש – אתם חלק ממערכת, גם אם אתם מתחרים בספורט יחידני.

האופי של הספורטאי הוא ה"סיגנל" שהוא שולח: כשהוא נעלם אחרי טעות, הוא סודק את הביטחון של כולם. כשהוא מתווכח או עושה "מופע ייסורים" - המאמן מפסיק לסמוך עליו, והחברים מפסיקים למסור לו כי הם מריחים את החולשה המנטלית.

לעומת זאת, ספורטאי שדוחף חזק דווקא כשקשה, בונה את האמון של המערכת בו.

הוא פחות נשען על “איך אני מרגיש עכשיו”, ויותר מחויב למה שנדרש ממנו.

מה אתם יכולים לעשות כהורים?

תשאירו למאמן את הטקסטקיה ועודדו התנהגות ואופי על פני תוצאות.

ובעיקר - תזכירו לספורטאי שהוא חלק ממערכת ושמישהו סומך עליו – גם ברגעים פחות טובים.

כי לא כל יום הוא יום שיא, אבל כל יום הוא יום שבו מישהו סומך עליך.

וזו הקרקע האמיתית לבנייה של אופי.

עכשיו תורכם: השבוע, תבחרו פעולה לוגיסטית אחת שאתם עושים באופן קבוע עבור הספורטאי שלכם (מילוי בקבוק המים, הכנת התיק, או וידוא לו"ז) – ותעבירו את האחריות אליו. אל תזכירו לו, אל תבדקו אותו. תנו לו לשכוח, תנו לו לאחר, ותנו לו להתמודד עם ההשלכות מול המאמן. שם, בתוך ה"באסה" של המגן-עצם שנשכח בבית, נבנה האופי שיוביל אותו לאליפות.

רוצים לבנות אופי שזוכה באליפויות? אני מזמינה אתכם למפגש ללא התחייבות במחיר מיוחד, שבו נזהה את ה"דליפה" בביצועים שלכם ונבנה פרוטוקול איפוס מותאם אישית שיכין אתכם או את הספורטאי.ת שלכם למאני טיים.

צרו קשר עכשיו!