חופש מנטלי לספורטאים: על קונאטוס, Flow והצ'יטה שבפנים.
- טליה שחר
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
צ'יטה, או בשמה העברי ברדלס, היא החיה היבשתית המהירה בעולם. היא יכולה להגיע למהירות של כ־93 קמ"ש. אבל... המהירות הזאת לא "קיימת" כל הזמן. היא יוצאת רק כשצריך. כשיש מרחב. כשיש מטרה. כשיש סיבה לרוץ, שזה בדרך כלל כדי לצוד זברה או איילה לשם מזון והישרדות.
הפוטנציאל המבוזבז: הצ'יטה בשבי
עכשיו תדמיינו צ'יטה בכלוב בספארי. היא נראית כמו אחיותיה בטבע - אותן חברבורות, אותן רגליים דקות, אותו פוטנציאל. אבל גדול ככל שהכלוב יהיה, היא לא תוכל לרוץ בו במהירות של 93 קמ"ש. כי אין לה את אותו מרחב, ואין לה את אותו תמריץ – תמיד נותנים לה אוכל.
אז האם היא עדיין באמת צ'יטה?
הצ'יטה היא בעל חיים מופלא עם יכולות יוצאות דופן. בני אדם גם הם בעלי יכולות מיוחדות, אך לעיתים אנו מגבילים את עצמנו ולא חיים כמי שאנחנו באמת יכולים להיות.
זה קורה כשאנחנו בוחרים במה שנוח במקום במה שיכול לקדם אותנו.
מוותרים על אימון. דוחים משימות. אומרים לעצמנו “מחר”.
זה לא נראה כמו כלוב. זה נראה כמו סתם יום רגיל.
האתגר של הורי ספורטאים: הגנה מול גדילה
ואם אתם הורים, זה נהיה אפילו יותר מורכב. אתם רואים את הילד שלכם מתאמץ, מתוסכל, לפעמים נכשל, והתגובה הטבעית היא להגן עליו. להוריד לחץ. לעגל פינות. להגיד “לא נורא”.
אבל בכך אנחנו הרבה פעמים סוגרים לו את המרחב שהוא צריך כדי לגדול ומגישים לו את הטרף שהוא צריך כדי לשרוד.
הפסיכולוגיה של הביצועים: הבריחה מהרגש
זה לא עצלנות. כשאנחנו בוחרים בדרך הקלה אנחנו בדרך כלל לא בורחים ממאמץ, אנחנו בורחים מתחושה. פחד להיכשל. פחד לאכזב. פחד לגלות את האמת - כמה רחוק אנחנו באמת מסוגלים להגיע. זה לא איזה תהליך דרמטי ביום אחד. אבל הוא מצטבר. ביטחון שלא נבנה. יכולת שלא מתפתחת. פער שקט בין מי שאנחנו לבין מי שיכולנו להיות.
הקונאטוס: המאמץ להתפתח לפי שפינוזה
וכאן נכנס מושג פילוסופי מעניין: הפילוסוף ברוך שפינוזה קרא לזה קונאטוס (Conatus). הרעיון שלו פשוט: כל דבר שואף, מטבעו, להתקיים, לשמר את עצמו. זהו הדחף הפנימי להשתכלל כדי לשרוד.
אבל הדחף הזה לא תמיד מתממש מעצמו. הוא תלוי בתנאים ובהחלטות שלנו.
לפי שפינוזה, חירות אמיתית היא היכולת לפעול מתוך הטבע הפנימי שלנו ולעשות את מה שצריך כדי לממש אותו באופן מלא.
או במילים פשוטות: לחיות את ה“צ'יטאיות” שלך (ה-CHITANESS שלך).
יישום בספורט: מצב Flow וביצועי שיא
הספורט הוא לא רק מה שספורטאים עושים - הוא חלק ממי שהם.
וכשהם מסכימים לפעול מתוך הקונאטוס שלהם, קורה משהו מופלא בביצועים. הם נכנסים למצב של Flow (זרימה) – אותה זרימה שבה הגוף והמיינד מתאחדים.
במצב הזה אין "רעשים" במערכת – אין פחד שחוסם את האינסטינקט או חשיבת יתר שמעכבת את התגובה.
לא צריך להכריח אותם להתאמן. הם לא צריכים "להחליט" לרוץ, הם פשוט רצים.
זה ההבדל בין ספורטאי שגורר איתו משקולות של "מה יגידו", לבין ספורטאי שמאפשר לצ'יטאיות שבו לטרוף את המגרש.
חופש מנטלי הוא הכלי הכי פרקטי שיש לנו כדי להביא את המהות שלנו לתוך המשחק בזמן אמת.
לקראת חג הפסח, חג החירות, אני מזמינה אתכם לשאול: איפה אני בוחר קטן כי זה נוח?
איפה אני מוותר לעצמי רגע לפני הקצה?
ובעיקר – איפה אני לא נותן לצ'יטה שבי לרוץ הכי מהר שהיא יכולה?
תגובות