המשחק מדבר אליכם, האם אתם מקשיבים?
- טליה שחר
- 6 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
כשאתם נכנסים לזירה – בין אם זה מגרש, מזרן, במה, או חדר ישיבות –
המשחק לא מודד רק את הכישורים והיכולות שלכם.
הוא מודד גם את מה שמתחולל בפנים.
הוא מחזיר לכם משוב מיידי על מערכת העצבים שלכם,
על המחשבות, הרגשות, ועל השכבות הכי עמוקות באישיות.
כל רגע שבו אתם מתמודדים הוא לא רק מבחן. הוא שיעור.
חוסר סבלנות?
הופה. יש כאן צורך בשליטה וקושי לשאת אי-ודאות.
זו הזמנה לעצור ולנשום. להתמקד במה שבשליטתכם,
ולשחרר את הדחף לנסות לשנות את מה שלא.
כעס?
סימן שמישהו מזדהה חזק מדי עם תוצאה.
ואז האנרגיה הולכת לאיבוד, וגם ההנאה מהמשחק.
פחד?
זו לא חולשה - זה פידבק.
תזכורת לבדוק איפה אפשר לחזק את הביטחון,
ואיפה אתם עדיין לא סומכים על עצמכם ועל ההכנה שלכם.
לחץ. סיכון. אי-ודאות.
זה לא באג מערכת, זה פיצ'ר. חלק מהדרך.
רוב האנשים בורחים מהם.
אבל אתם בחרתם להיכנס פנימה ולהסתכל להם בעיניים.
כי הקטע עם המשחק, זה שהוא לא שופט אתכם.
הוא לא מבקר אתכם. הוא לא מתרשם ממה שכבר עשיתם.
הוא פשוט שם.
כדי להראות לכם בדיוק – ולפעמים בלי רחמים – איפה אתם עומדים.
בפסיכולוגיית הביצועים, אחת המיומנויות החשובות ביותר היא היכולת לנהל רגשות,
במיוחד תחת לחץ.
לא מדובר בלחסום או להתעלם,אלא לדעת לזהות, להבין, ולהגיב באופן שמקדם אתכם.
העניין הוא לא שליטה "בכל מחיר" –אלא לאן אתם מפנים אותה:פנימה, למה שבשליטתכם?או החוצה, למה שלא, ומנסים לשנות את הסובבים אתכם או המצב?
החדשות הטובות הן, שהיכולת לנהל רגשות היא לא תכונה שנולדים איתה.זו מיומנות שאפשר -וצריך- לפתח.
השינוי לא קורה ביום.אבל הוא תמיד מתחיל בהחלטה אחת קטנה.
עכשיו תורכם: פידבק זה לא איום - זו הזדמנות. לכן אלופים אמיתיים לא חוששים להיכנס לזירה ולשחק את המשחק.
השאלה האמיתית היא: מה אתם עושים עם המידע שמשחק נותן לכם?
מתעלמים? ממשיכים באותו דפוס ומקבלים את אותן תוצאות?
או עוצרים, מקשיבים, לומדים...משתנים בהתאם ומתפתחים?
ברגע שגם אתם תבינו שהמשחק הוא מורה - הזדמנות להבין מה באמת מניע אתכם, מה מוציא מכם את המיטב, ואיך אתם יכולים להכנס לזון ברגע הנכון - תוכלו להפוך כל התמודדות להזדמנות לצמיחה.
רוצים ליווי ותמיכה כדי לשחק את המשחק הכי טוב שאתם יכולים? צרו קשר עכשיו ונבנה יחד תכנית שתכין אתכם למאני טיים.
תגובות