שאלה לשנה החדשה
- lisabff
- 17 בספט׳ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
אמא של שחיינית בת 12 שמתייעצת איתי מדי פעם, סיפרה לי שהבת שלה החליטה סופית לפרוש משחייה כי משטר האימונים תובעני מדי והיא רוצה להתנסות בחוויות אחרות כמו ריקוד ותיאטרון. האמא סיפרה שהיא חושבת שלבת שלה הוקל מאוד כאשר היא (האמא) שחררה אותה ונתנה לה סוף סוף את ברכתה להפסיק את אימוני השחייה.
זה הזכיר לי שיחה לפני מספר שבועות במפגש של חבורת הכדורסלניות הזקיינעס שלי. חמש נשים (כבר לא בנות) ששיחקו לאורך השנים ביחד במסגרות השונות – קבוצות, נבחרות צעריות, ונבחרות לאומיות, עוד לפני שהפכנו לנשים, רעיות, אימהות, דוקטוריות, מנהלות, וכד'.
מתישהו בין הירידות, הנוסטלגיה, והעקיצות, התחלנו לדבר על כך שבאופן לא מפתיע חלק מהבנות שלנו הן, מה שנקרא, טאוויליות, ומשחקות כדורסל או כדורעף, וזה עוזר להן להרגיש פחות יוצאות דופן.
ואז אחת מאיתנו העלתה שגם היא הוסללה לכדורסל בגלל הגובה שלה. ולמרות שהיתה לה קריירה ספורטיבית מצליחה, היא לא יודעת אם ההחלטה של ההורים שלה לדחוף אותה לכדורסל, ושלה להמשיך לשחק מבלי לעצור אם זה באמת מה שהיא רוצה, היתה הדבר הנכון עבורה.
מכיוון שהיא נבונה, היא יודעת שזה לא יעזור לה להתחרט על ההחלטות שהיא קיבלה לגבי הכדורסל, במיוחד כשהיתה לה קריירה מצליחה, גם אחרי שפרשה. אבל היא העלתה את הסוגיה של הסללת ילדים לתחום מסויים מבלי לשאול אותם אם זה מה שהם רוצים.
וגם, האם הילדים יודעים בכלל מה הם רוצים?
למה אני מספרת לכם את זה?
כמו שקארי מ"סקס והעיר הגדולה" אומרת, זה גרם לי לתהות – עד כמה אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו ובחיים שלנו?
האם אנחנו אקטיביים בבחירות וההחלטות, או שאנחנו משאירים את הבחירות החשובות לאנשים או גורמים אחרים?
יעני, האם אנחנו פשוט זורמים, מתפקדים בחיים שלא מתאימים לנו, נהנים ומשגשגים הרבה פחות, ולא מרשים לעצמנו לשאול אם זה מה שאנחנו באמת רוצים?
לא קל לעשות שינוי.
מטפורה שעולה לא פעם היא השלת העור כמו נחש.
אני לא אשים כאן לינק כדי לחסוך מכם את המראות הקשים, אבל מי שרוצה שייחפש ביו טיוב וידאו של נחש משיל את העור שלו.
לא קל להשתנות.
לא לנחשים, ולא לבני אדם.
זה דורש מאמץ, תמיכה, ולפעמים זה כרוך בכאב.
רוב האנשים חוששים משינוי ומעדיפים את הסטטוס קוו.
זה טבע בני אדם.
בעיקר בגלל שהם חוששים יותר להפסיד מאשר שהם מקווים להרוויח. (דניאל כהנמן ועמוס טברסקי קיבלו על התובנה הזאת, בין היתר, פרס נובל).
כי הידוע והמוכר מרגיש להם יותר בטוח מהלא-מוכר ומהאי-נוחות שכרוכים בתהליך השינוי.
היציבות המדומיינת הזאת היא אחד העוגנים הפסיכולוגים החשובים שגורמים לאנשים להישאר עם הסטטוס קוו.
אנרציה היא אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם.
אתם בטח יודעים את זה, אבל אני מזכירה לכם שוב, עם פרוס השנה החדשה,
שאתם לא מחוייבים להיות מי שהייתם לפני יום, לפני חודש, או לפני שנה, בתיכון, או מי שאחרים חושבים שאתם צריכים להיות.
שבכל יום באפשרותכם לקבל החלטה לעשות שינוי ולנקוט בפעולה. מתוך ביטחון, אמונה בדרך שלפניכם, והרבה אהבה חמלה למי שהייתם עד עכשיו.
אז תתחילו לשאול.
תעיזו לקחת סיכונים מחושבים.
תקבלו תשובות ותמיכה, ותסיקו מסקנות.
והכי חשוב, תבנו את החיים שאתם רוצים לעצמכם.
זה לא יהיה קל.
אבל כשתפסיקו לחיות סיפורים של אחרים, זה יהיה שווה.
נ.ב.
השלב הראשון בהתמודדות עם אתגרים הוא נקיטת פעולה. אז צרו קשר ועלו על הדרך להצלחה!
תגובות